שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' מסארווה ואח'

פסק דין

ביום 11.3.12 בשעה 08.00 או בסמוך לאחר מכן, ארעה תאונת שרשרת בה היו מעורבים שלושה רכבים: רכב הראשון מסוג מזדה, מ.ר. 7609751 שהיה נהוג על ידי גב' אביטל אשל, ומבוטח על ידי התובעת (להלן: "המזדה"), רכב שני מסוג מיצובישי, מ.ר. 3295976, שהיה נהוג על ידי הצד השלישי מס' 1 (להלן: "המיצובישי" ו"סיגל" בהתאמה), ורכב שלישי מסוג פורד, מ.ר. 9960529 שהיה נהוג על ידי הנתבעת (להלן: "הפורד" ו"לילא" בהתאמה).

התביעה בפני הינה תביעת שיבוב של התובעת, כאשר יצוין כי ביחס לתאונה זו ונזקיה, מתנהלים הליכים נוספים בבתי משפט אחרים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי כתוצאה מפגיעת הפורד בחלק האחורי של המיצובישי, נהדף המיצובישי אל רכב התובעת וגרם לו לנזק בגינו הוגשה תביעת שיבוב זו בפני. המחלוקת בין הנתבעת לבין הצד השלישי מתמקדת בשאלה מי מהנהגות בשני רכבים אלו, אחראי להתרחשות אותה תאונה ולגרימת הנזק למזדה.

לטענת סיגל, התאונה ארעה לאחר שעצרה בפקק שנוצר בעקבות רמזור אדום מאחורי המזדה, וביקשה לפנות ימינה באותה הצומת, כאשר הפניה ימינה הינה מעט לפני מיקום הרמזור. לטענתה, כמה שניות אחרי שעצרה את רכבה, התחלף האור ברמזור לירוק, אולם, לקח זמן עד שהרכבים שעמדו ברמזור לפניה התחילו לנסוע, ובעוד היא ממתינה לתחילת הנסיעה ועודנה בעצירה מלאה, חשה לפתע חבטה חזקה מאחור ורכבה נהדף אל עבר המזדה.

סיגל, כמו גם הנהגת במזדה, טוענות כי התאונה ארעה לאחר שרכביהם כבר עמדו בגין הרמזור האדום ובעת שהתכוונו להתחיל לנסוע עם התחלפות הרמזור. לעומתם, טענה לילא כי התאונה ארעה בעת שהיא היתה בנסיעה רציפה לקראת הגעה לרמזור, ותוך כדי שהאטה על מנת לעצור בגין הרמזור האדום, לפתע סטה המיצובישי, שנסע במסלול השמאלי מבין שני מסלולי הנסיעה, אל המסלול הימני בו נסעה, תוך שהמיצובישי מפתיע אותה וחוסם את דרכה, ולפיכך לא הספיקה לעצור את רכבה ופגעה במיצובישי מאחור, דבר שגרם להדיפתו אל המזדה.

במהלך הדיון שמעתי את עדויות שלושת הנהגות בשלושת הרכבים כאשר עדותה של הנהגת במזדה כאמור לעיל, תמכה בעדות סיגל בכך שהתאונה ארעה זמן מה לאחר שהמזדה עמדה באור אדום ובעת שהאור התחלף לירוק. יחד עם זאת עדה זו לא ראתה באם עמדו מכוניות מאחוריה ברמזור או שהתאונה ארעה בעת שהמכוניות התקרבו אל הרמזור, ואישרה בעדותה כי האמור בטופס ההודעה מטעמה, מבוסס על הדברים שמסרה לה סיגל מיד לאחר התאונה ומהתנהגות הנהגות במקום. לטענתה, כשיצאה מרכבה, לאחר שפנתה ימינה וניגשה חזרה למקום התאונה, הבחינה בסיגל כשהיא נסערת מאד ולעומתה לילא עמדה מאחור, מהוססת יותר ולא הכחישה את דבריה של סיגל באשר לאופן התרחשות התאונה.

לאור זאת, ההכרעה במחלוקת בפני תלויה למעשה בהכרעה בין גרסאות סיגל ולילא, כאשר מטעמה של לילא העידה חברתה שנסעה עימה ברכב. אמנם עדה זו תמכה לכאורה בגרסת לילא, אולם, במהלך החקירה הנגדית של הנתבעת והעדה מטעמה, עלה חוסר מתאם בין גרסאותיהן. בעוד שהעדה אישרה כי במהלך הנסיעה היא והנתבעת שוחחו, הרי שהנתבעת סירבה לאשר זאת בעדותה ורק לאחר מספר שאלות בענין נאותה להגיד שככל הנראה דברו ביניהן בנסיעה אולם הדגישה כי בזמן התאונה, היא לא שוחחה עם חברתה. בנוסף לכך, בעוד שהעדה אישרה כי פגיעת הרכבים היתה פגיעה מלאה של חזית לאחור, הרי שהנתבעת לא אישרה זאת וטענה כי רכבה נפגע בצידו השמאלי, דבר שמעבר לכך שעומד בניגוד לעדות העדה, לא נתמך בראיה כלשהי כגון תמונות הנזק לפורד.

יתרה מכך, עדותן של הנתבעת והעדה מטעמה לפיהן מעבר המיצובישי למסלול הימני היה כה מפתיע כך שלא התאפשר לנתבעת לעצור את רכבה ולהימנע מפגיעה בו, לא נראה סביר בהתחשב בכך שאכן הפגיעה בסופו של יום, היתה פגיעת חזית אחור מלאה (כפי שניתן להתרשם מתמונות הנזק של הצד השלישי), דבר המעיד על כך שגם אם גרסה זו היתה נכונה, הספיקה המיצובישי כבר לעבור באופן מלא למסלול הנסיעה ולהתיישר בו, דבר שהנתבעת, באם היתה נוסעת במהירות הנטענת על ידה לקראת האטה ברמזור, צריכה היתה להספיק להבחין בו ולעצור את רכבה.

לאחר בחינת העדויות בפני התרשמתי כי עדותה של סיגל, הצד השלישי, היא המשקפת באופן המלא יותר את אופן התרחשות התאונה והכחשתה כי עברה מהמסלול השמאלי לימני כטענת הנתבעת, היתה הכחשה משכנעת כאשר הסברה לכך שלא היתה לה כל סיבה לנסוע במסלול השמאלי, נשמע היה כהסבר משכנע. אינני מתעלמת מכך שהסבר זה ניתן בדיעבדר בכדי לסתור את גירסת לילא, וכי לעיתים נהגים נוסעים במסלול השמאלי גם כאשר אין להם סיבה נראית לעין לעשות כן, אולם צירוף ההתרשמות מעדותה ומנגד חוסר יכולתי לבסס קביעה על עדות הנתבעת והעדה מטעמה, מביאות לכך שאני מעדיפה את גרסתה של הצד השלישי באשר לאופן התרחשות התאונה.

טענת ב"כ הנתבעת כי לאור היקף הנזק ברכב הצד השלישי כפי שזה משתקף בחוות הדעת שהוגשה לעיוני, יש מקום להעדיף את גרסת הנתבעת המצביעה על פגיעה במהלך נסיעה של שני הרכבים ולא פגיעה לאחר תחילת נסיעה לאחר עצירה, כטענת הצד השלישי, נבחנה על ידי בקפידה, ולמרות היקף הנזק הגבוה מבחינת סכומו שנגרם למיצובישי, אינני סבורה כי יש בטענה זו לשנות את התרשמותי מהעדויות שנשמעו בפני. אציין בהקשר זה כי עיון בתמונות המיצובישי לאחר התאונה, אינן מעידות על פגיעה בעוצמה כה רבה כפי שמצופה לראות כאשר תאונה מעין זו מתרחשת במהלך נסיעה של שני הרכבים שכן, אין סימני מעיכה ניכרים לעין ונרחבים לא מקדימה ולא מאחור. היקף הנזק נובע ככל הנראה משווי הרכב וחלפיו, בהתחשב בכך שמדובר ברכב חדש ויקר יחסית.

לאור כל האמור לעיל, ומשהעדפתי את גרסת הצד השלישי באשר לאופן התרחשות התאונה, התוצאה היא שהנתבעת נושאת במלוא האחריות לנזקי התובעת.

אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 6,282 ₪ בצירוף אגרת משפט בסך 750 ₪, הוצאות עדה בסך 400 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 1,200 ש"ח.

לאור מסקנתי באשר לאופן התרחשות התאונה, אינני מוצאת לנכון להטיל אחריות כלשהי על הצד השלישי ולפיכך, אני מורה על דחיית ההודעה לצד שלישי. בנסיבות הענין ולאור העובדה כי ממילא מתנהלים הליכים נוספים בין הנתבעת לצד השלישי, אשר הכרעתי כאן תקדם את בירורם, אין צו להוצאות ביחס להודעה לצד שלישי.

ניתן היום, ב' אדר א'א' אדר תשע"ד, 01 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: